הלוואי
מילים: אהוד מנור
לחן: בועז שרעבי
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה…
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב…
אודות השיר
"הלוואי" הוא פזמון שנכתב עבור תחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1986 (האירוויזיון הוא תחרות מוזיקה שנתית בין-לאומית שמארגן איגוד השידור האירופאי.)
השיר שהולחן ובוצע על ידי הזמר בועז שרעבי הגיע בתחרות שהתקיימה בארץ למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד, אולם ברבות השנים הפך לשיר אהוב ומושמע, ואף בוצע מחדש בפי יהודית רביץ באופן מיוחד ומרגש בחגיגות היובל למדינה, כשיר תפילה לשנים הבאות בארץ.
שם השיר "הלוואי" הוא גם מילת המפתח שבו, החוזרת בראשיתה של כל שורה. 'הלוואי' היא מילת בקשה ותקווה לעתיד, יש בה גם ציפייה וגם קריאה לפעולה. השיר מבטא את התפילה וחתירה לעולם טוב ומתוקן יותר במכלול רחב של תחומים, בחיי היחיד והחברה כאחד, בארץ ובעולם כולו.
בשיר משולבים ביטויים רבים מן המקורות היהודיים. כך למשל, ישנן שתי שורות שונות בשיר השואבות מעולם הדימויים בתנ"ך, כפי שעולה בפסוקים הבאים (מיכה ד',א'-ד'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים … וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר". (וכן הפסוק מספר ישעיהו שמובא כפתגם בעמוד זה.) פסוקים אלו (והשורות המקבילות בשיר) מבטאים חזון ושאיפה לעתיד של חיי שקט, שלווה ושלום בעולם כולו.
ערכים מובילים בשיר: ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות וסובלנות, זיקה לעם ולמורשת היהודית, תיקון עולם
זרקור מוזיקלי : בצמוד לטקסט, הלחן מבוסס על תבנית מוסיקלית חוזרת הפותחת במילה החוזרת, "הלוואי". מילה זו מובחנת משאר המשפט מבחינה ריתמית, (צליל ארוך), ומלודית, (צליל גבוה יחסית למשפט שאחריו). תבנית זו משווה לשיר אופי של תפילה הבנויה כשירת מענה, והוא מעורר וסוחף בזרימתו הקצבית.
לחנו של השיר בנוי במבנה של בית ופזמון. לכל אחד מהבתים והפזמון יש ארבע שורות. הלחן של שתי השורות הראשונות, זהות ללחן בשתי השורות הבאות. בבתים – המשפט הראשון סגור, והשני פתוח, ואילו בפזמון – המשפט הראשון פתוח, והשני סגור. צלילי הפזמון הם גבוהים, כאילו הבקשה נהייתה דחופה יותר, משמעותית יותר.
למילה, "הלוואי", אותו המקצב בכל השיר, והיא מולחנת בשני אופנים – בבית ובפזמון.