קום והתהלך בארץ
מילים: יורם טהר לב לחן : יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.
קום והתהלך בארץ…
וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
קום והתהלך בארץ..
קום והתהלך בארץ – הוידאו קליפ
מילים לביאור
עֶרֶשׂ אַהֲבָה – הצהרת אהבה (נאמנות ומחויבות למולדת אהובה)
נִּצְרֶבֶת – נשרפת
אַסְפַלְט – החומר שממנו סוללים כבישים
בִנְיְנֵי הָרַאֲוָה – בניינים גדולים ומרשימים
עֲנָוָה – צנועה
מִסְתּוֹר הַמַּעְיָן – מקור מים שמסתתר, חבוי מהעין
אוֹדְמִים – צבועים אדום
חֲגוֹר – חגורה שעליה תלויה מימיה (בטיול)
אודות השיר
השיר שלפנינו עוסק בערכו של הטיול בארץ ישראל. השיר מנסה לעודד את הישראלי להכיר את הארץ ברגליים, ומודגשים בו נופיה של הארץ.
הפזמונאי יורם טהר לב, מחבר השיר, סיפר שהשיר מנסה לעודד להכיר את הארץ ברגליים. "היה זה לפני עידן רכבי-השטח, המגיעים היום לכל מקום שפעם חשבנו כי אפשר להגיע אליו רק ברגל. לפני שנים אחדות "שיפצתי" את השיר כדי להתאימו לעידן החדש וכתבתי: 'קום והתעלף בארץ/ סע בוולבו החדיש/ וודאי תפגוש בדרך/ איזה ג'יפ עם נובוריש'…"
ערכים מובילים בשיר: זיקה ואהבה לארץ ולטבע שבה, מורשת ותרבות יהודית-ציונית
השיר שלפנינו עוסק בערכו של הטיול בארץ ישראל. השיר מעורר את הישראלים להכיר את הארץ דרך טיולים ברגל, "בתרמיל ובמקל". הטיול מוצג בתור אמצעי לחיזוק הזיקה והאהבה אל הארץ עם השיבה של יהודים רבים לארץ וכינונה של מדינת ישראל, היא מדינת העם היהודי, לאחר אלפי שנות גלות. שם השיר ופזמונו החוזר מתבססים על פסוק מספר בראשית (המלווה שיר זה) שבו הורה אלוהים לאברהם, העברי הראשון ואבי האומה: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית י"ג 14-17). אברהם אבינו נולד אמנם באור כשדים, אך על פי צַו האל עזב את ארצו, את מולדתו ואת בית אביו, ויצא למסע ארוך אל הארץ המובטחת.
השיר נכתב להופעה של להקת פיקוד צפון בשנות ה-80 בשם "קום והתהלך בארץ". שני הלהיטים הגדולים בהופעה זו היו "קום והתהלך בארץ" ו"עוד לא תמו כל פלאייך".
הלחן של יאיר קלינגר, זורם, מתנגן ובעל מבנה בית ופזמון. הלחן אינו בסגנון המארש (שיר-לכת), אלא לחן מתון, וכל משפט מסתיים במנוחה, "אתנחתה״ –הדומה להליכה מתונה ונעימה בטבע.