צל ומי באר
הדודאים והפרברים
מילים: יורם טהרלב
לחן: לוי שער
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.
אודות השיר
השיר עוסק בערך הכנסת האורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
השיר נכתב בעקבות זיכרון ילדות של המשורר והפזמונאי יורם טהר לב.
לפני יותר מ-70 שנה, באוקטובר 1945, עמדו שלטונות המנדט הבריטי לשלוח מעפילים, ניצולים, שהגיעו מאירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה אל מחנות מעצר בקפריסין. בלילה שלפני ההגליה המתוכננת פרצה יחידה של לוחמי פלמ"ח אל המחנה שבו היו כלואים ושחררה אותם. הלוחמים הבריחו את המעפילים ומקצתם הגיעו אל קיבוץ יגור. חברי הקיבוץ הוזעקו לסייע לעולים להיטמע בין חברי הקיבוץ על ידי כך שילבשו את בגדיהם, יתגוררו באותם החדרים וכך לא יוכלו הבריטים להבחין בין ותיקים לעולים. יורם טהר לב היה אז ילד ובביתו הסתתרה אחת העולות כחודש ימים. אירוע מסעיר זה שימש לו השראה לכתיבת השיר "צל ומי באר" העוסק בהכנסת אורחים ישראלית.
מילים לביאור:
מִּדְרוֹן – שיפוע, מורד, ירידה תלולה
וָּאדִי – ערוץ נחל
פַּת – פרוסת לחם
בְּאֵר – בור שעומקו מגיע עד שכבת מים במעמקי האדמה
יָסֵב – יצטרף
לוי שער (1933-2014) כתב את הלחן על פי בקשה מצמד "הפרברים". התווים נשלחו ליורם טהר לב, ובתוך שבועיים הוא כתב את מילות השיר.