אודות השיר
השיר שלפנינו עוסק בערכו של הטיול בארץ ישראל.  השיר מנסה לעודד את הישראלי להכיר את הארץ ברגליים, ומודגשים בו נופיה
היפים של הארץ.

הסיפור שמאחורי השיר

השיר חובר בשנות ה-80

יורם טהר לב  מסביר שרוחה וצבעה של ארץ הילדות נשארים חרותים לנצח
בליבו של האדם.

"עוד לא תמו כל פלאיך" אהבה למולדת,לארץ,השיר מלא התפעמות ורוך ויחד עם זאת גם חרדה עצב וגעגועים לזמנים שחלפו.

הארץ מואנשת כדמות אישה. בבתים הראשונים היא מתוארת באמצעות רמיזות ודימויים כאהובה וככלה ואילו בפזמון החוזר היא אם ובת.

על פי התאור היא יפיפיה אך גם דלה יחפה, בלי כותונת, ללא תואר.

ארצנו היא רבת פלאים אך גם פלאיה נתונים בסכנה. המשורר יורם טהר לב
מדבר בגוף ראשון.

יחיד על אהבתו ולפעמים הוא נוקט לשון רבים המייצגת את העם כולו בדימוי העצמי
"צועני יתום".

 מביא את השיר  אל המוטיב של היהודי הנודד והכמיהה להתחברות עם הארץ. פתיחת שערים ושבועת אמונים שנאמרת בלחש את לי את האחת.

בשיר יש געגועים אל תקופת התום הרומנטית של ,הציונות העובדת, בימיה היפים אל הבלתי נגוע הצבוע בצבעי שיר השירים.

במילים עוד לא תמו כל פלאיך אנו חשים מתח רב וניגודים בין הפלאים הרבים והיפים שיש בארץ האהובה שהמשורר מדבר עליה לבין התהליך שבו הפלאים הללו הולכים ואוזלים.

יורם טהר לב פותח במילים "ארצנו הקטנטונת" ונדמה שזהו גם שם השיר. את הרעיון של מילים אלה הוא שואב משיר שנכתה לפני קום המדינה אולם שם השיר כל כולו ממש מתאר תחושות של אהבה לארץ הקטנטנה עוד לפני שכמה המדינה ללא שום ביקורת 

בשירונו כאמור זה געגוע וחשש לאבד את מה שהיה ומה שנבנה

כיתות א-ב
1. בשיר יש האנשה של הארץ המופיעה בדמות אישה, אם ובת. הסבירו לתלמידים את מושג ההאנשה ובקשו מהם :

• להאזין לשיר ולהרים יד כאשר מזהים מילים המתארות האנשה של א"י .
• לתאר במילים את דמות הארץ-הנערה כפי שרואה אותה המשורר ולצייר אותה.

2. השיר משרה אווירת שלווה ורוגע. בקשו מהתלמידים :

• להאזין לשיר, להרים יד בכל פעם שמופיעות מילים המתארות שלווה ורוגע, ולהסביר מדוע בחרו דווקא במילים אלה?
• לתאר מקום או תופעה ישראלית האהובים עליהם (בהמשך לתיאור המשורר את פלאי הארץ).

3.  פזרו על הרצפה תמונות של מקומות שונים בארץ. בקשו מהתלמידים:

• לבחור תמונה של המקום  שהם אוהבים  ולהסביר מדוע בחרו בו.
• להכין תעודת זהות המחברת בינם לבין ארץ ישראל הכוללת את שמם, מקום מגוריהם, המקום האהוב אליהם בארץ והמאכל הישראלי האהוב עליהם.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולעקוב אחרי המילים. ערכו דיון:

• האם זהו שיר אהבה? אהבה למי?

2. בקשו מהתלמידים להקיף את המילים/משפטים המתארים את אהבת המשורר לארצו ושאלו:

• כיצד מתאר המשורר את אהבתו לארץ?
• עם איזה מילים בשיר אתם מזדהים?

 3. המשורר כותב: "רגל יחפה". אפשר לפרש דימוי זה בשני אופנים:

• חיבור טבעי, מגע ישיר עם הקרקע, עם האדמה, ללא מחיצות מסכות או זיופים
• עוני ודלות

–     למה התכוון המשורר? עם איזו אפשרות/אפשרויות אתם מזדהים ולמה?

4. בקשו מהתלמידים להתחלק לזוגות ולראיין זה את זה:

• מה הדבר (מנהג, תופעה, מזון או כל דבר אחר) שהכי מחבר אתכם לארץ?
• מהו המקום בארץ  שאתם אוהבים ומתחברים אליו יותר ממקומות אחרים?
• בקשו מהתלמידים להיכנס לאתר "שירונט" ולמצוא שירים המזכירים מקום זה.

כיתות ה-ו
1. הרמז לפסוקים מהתנ"ך
הפסוק מספר
ישעיהו כו, ב: פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
המשורר מבקש לפתוח את שערי ירושלים בפני העולים לרגל. "גוי צדיק" במובן עם צדיק השומר אמונים לאלוהיו.

תהילים קיח, יט:   פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק;    אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
המשורר מבקש לפתוח בפניו את שערי החצר של בית המקדש או של שערי ירושלים כדי שיוכל להביא את קרבן התודה. צדק במובן משפטי, וצדק כאחד משמותיה של ירושלים.

שיר השירים ד , א: א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה–עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד
שערה של הנערה דומה לשורות עיזים הנראות מרחוק כשהן מהלכות במורד ההר.
– בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר ולהקיף את המשפטים המזכירים את אווירת הפסוקים המובאים למעלה.

2. המשורר כתב: "עוד לא תמו כל פלאייך" – כלומר, המילה עוד משמעותה "טרם". הפלאים שהיו בך טרם נעלמו. הדבר מצביע על תהליך שבו הפלאים הללו הולכים ונעלמים אך מקצתם עדיין קיימים ויש לשמרם.

• מהם בעיניכם פלאי הארץ?
• מהם הדברים שלדעתכם הולכים ונעלמים בארץ (למשל ים המלח, מאכלים מסוימים, מנהגים, טלפון ציבורי ועוד)?
• האם צריך למנוע את היעלמ   ותם? אם כן, כיצד לדעתכם אפשר למנוע זאת (למשל שיקום אגם החולה שיובש בעבר)?

לסיכום

• התייחסנו למושג "האנשה" ומצאנו את ביטויו בשיר.
• בחנו מקומות בארץ ישראל האהובים על התלמידים.
• זיהינו משפטים מן המקורות ואת הקשר שלהם לשיר.
• התייחסנו ל"פלאי הארץ" ולדרך לשמרם.