נחמה בביצוע המוכר של אילנית – להשמעה

נחמה 
מילים : רחל שפירא 
לחן :נורית הירש

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ רַק בְּשֶׁלָּנוּ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת
וּכְבָר אַחֶרֶת
וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת
כִּי בְּפֶתַח נִכְנָסוֹת –
הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מְחַוֶּה שֶׁל חֶסֶד,
אוזְנוֹ תּוֹפֶסֶת –
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוצוֹת אֶת הָרְחוֹב
שׁוֹאֵל עֲדַיִן
שׁוֹאֵל מֵאָיִן
כֵּן, מֵאָיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בְּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנחֲמָהּ.

מִי שֶׁחַוה אֶת בְּערַת הַקַּיִץ,
לִבּוֹ לְבית
וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לחרדוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מַה יִתְפַּלֵּל עַד סְּתָו.

מילים לביאור

נֶחָמָה – דבר שמשכיח קושי או כאב; שמפצה על תחושות קשות.
לִכְאוֹרָה – במבט ראשון, למראית עין.
עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ – התעניינו ופעלנו בנושאים הקשורים לנו
גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת – דברים ומעשים גדולים, נפלאים ובעלי משמעות
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת  – שלווה שהופסקה
תְּמוּרוֹת – שינויים
מֶחֱוָה – תנועה או מעשה
לִשְׁאֹב – להוציא, למשוך מים מהמקור שלהם
נִתְמַהּ – נתפלא, נשתומם
בְּעֵרַת הַקַּיִץ – חום הקיץ
חֶרְדוֹתָיו – הפחדים שלו

אודות השיר
השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הוא חוזר אל כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו: "זה בזו נביט … לפעמים אני, לפעמים אתה, 
כה זקוקים לנחמה". 

ערכים מובילים בשיר: ואהבת לרעך כמוך, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות.
זה מאפשר שיח אודות התמודדות עם מצבי חיים קשים ומורכבים וכן על יכולתו של האדם למצוא כוחות, לנחם ולהתנחם.
יש לשים לב לתלמידים שחוו אבדן קרוב במהלך חייהם או שחווים בימים אלה מחלה קשה של בן משפחה וכד'.
השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הפזמון שם דגש על כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו:  "זֶה בְּזוֹ נַבִּיט … לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה". בשיר מוצגת התמודדות עם תמורות החיים שלעיתים הן קשות "מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,לִבּוֹ לַבַּיִת וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו." ברגעיו הקשים שואל האדם את עצמו " מֵאַיִן כּוֹחוֹת לִשְׁאֹב".

על שאלה זו מציע הלל הזקן :
ש "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" (מסכת  אבות, ב, ו) ,
אמרה זו באה ללמדנו על חשיבותה של הערבות ההדדית, העזרה והתמיכה של האחד בשני. האמרה מדגישה את ערך המחויבות והאחריות של האדם ומחדדת את הרעיון שבמצבים בהם אין איש שיודע או מסוגל לבצע את 'המעשה הנכון', חובה עלינו להיות "אִישׁ" מלשון, אֱנוֹשִׁיּוֹת לעשות מאמץ, למלא את החלל ולפעול כראוי.
הצורך האנושי בנחמה הבא לידי ביטוי בשיר,  ומתן מענה לצורך זה הוא סימן להיותנו "אִישׁ",אנשים אֱנוֹשִׁיִּים.

כיתות א-ב
1. רגע של עברית: כתבו על הלוח את ארבע המילים (מאותו שורש מילה): אִישׁ, אֲנָשִׁים, אֱנוֹשִׁיּוֹת, אֱנוֹשִׁיִּים.

• הסבירו את משמעותן.
• בקשו מהתלמידים לכתוב משפט לכל אחת מהמילים.

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה שיר זה: "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

• מה משמעותה של אמרה זו?
• מדוע צריך "לִהְיוֹת אִישׁ"? ואולי בכלל לא צריך?

3. האזינו לשיר וקראו אותו עם התלמידים. התמקדו בפזמון

• "לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה." –

• מהי נחמה? (דבר שמשכיח קושי או כאב, שמפצה על תחושות קשות), מה כוונת המשפט?
• ספרו על מקרה בו הייתם זקוקים ל"נחמה" או עזרה והיה "איש" – חבר, בן משפחה או אחר, שעזר לכם והיה לצדכם. כיצד הרגשתם?
• ספרו על מקרה שאדם קרוב היה זקוק ל"איש" ואתם תמכתם וניחמתם.

כיתות ג-ד
1. האזינו לשיר ועקבו עם התלמידים אחר המילים. התמקדו במשפט "בְּלִי לְבַקֵּש גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת."

• רגע של עברית:
  • מה משמעות הביטוי "גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת".
  • באיזה הקשר נאמר הביטוי בשיר.
  • הדובר בשיר אינו מבקש גדולות ונצורות אך מה כן הוא מבקש? (הדובר מבקש נחמה וחסד).

2. כתבו על הלוח את האמרה המלווה את השיר ,"בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ".

• מה משמעות המשפט וכיצד הוא נותן מענה לצורך בנחמה העולה בשיר?

3. חלקו לתלמידים את הסיפור המצורף וקראו אותו יחד איתם
זהו סיפור על ארבעה אנשים:
"כולם", "אף אחד", "כל אחד", ו"מישהו".

הייתה עבודה חשובה שצריכה הייתה להיעשות,
אבל, "אף אחד", לא עשה אותה.
"מישהו" כעס על כך, מפני ש"כל אחד" יכול היה לעשות את זה,
אבל, "אף אחד" , לא עשה אותה.

אז …
"כולם" האשים את "מישהו"
בגלל ש"אף אחד" לא עשה
את מה ש"כל אחד" היה יכול לעשות…

• מהו המסר בסיפור?
• בקשו מהתלמידים לכתוב את הסיפור עם המילה נחמה משובצת בתוכו (למשל: היה צריך לעזור ולנחם את יוסי, אבל 'אף אחד' לא עשה זאת. 'משהו' כעס כל כך מפני ש'כל אחד' יכול היה לעשות את זה .. וכך הלאה).
• בקשו מהתלמידים להוסיף בית בו משהו ,"הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" עזר וניחם.

כיתות ה-ו

1. קראו את השיר והאזינו לו. התמקדו בביטויים: "וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ"  ו"שַׁלְוָה מוּפֶרֶת" .

• תנו דוגמאות למקרים בהם, "השלווה"  שלכם הופרה או למקרים בהם נתקלתם בקשיים.כיצד הדברים נפתרו?
• מה משמעותה של המילה, "לִכְאוֹרָה", (מילה היוצרת מצב של חיזוי לְמה שעתיד להתבדות או להיות מופרך)?
• מה זה אומר מבחינתנו כששיר מתחיל במילה לכאורה?
• וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ – האם הקשיים של אדם אחד הם ענינו של אדם אחר?

2. הציגו בפני התלמידים את האמרה "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" ושאלו:

• מה הם מבינים ממשפט זה? מה הוא אומר להם? מה הוא בא ללמד אותם?
• למה הכוונה במילה "הִשְׁתַּדֵּל" ( מדוע לא נכתב במקומה הציווי תהיה איש)?
• כיצד אמירה זו של הלל הזקן מתיישבת עם הנאמר בשיר שלפנינו?

לסיכום

• בחנו את משמעותה של הערבות ההדדית
• ביררנו מהי אחריות ומחויבות בהקשר של "נחמה"
• למדנו איך הלל הזקן מדגיש במשנתו את חשיבותה של התמיכה, העזרה והנחמה כמו גם כל סיוע אחר הנדרש ומעצים את ערך האנושיות.