אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה

מִלִּים:  יָרוֹן לוֹנְדוֹן

לחן : מתי כספי

השיר בביצוע מתי כספי     סרטון עם מצגת על בו יהודה בביצוע מקורי של חווה אלברשטיין

סרטון בביצוע חווה מתי והפרברים

כְּמוֹ הַנְּבִיאִים הַקַּנָּאִים לַשֵּׁם

הוּא קִנֵּא לַפֹּעַל וְלַתֹּאַר וְלַשֵּׁם

וּבַחֲצוֹת, הָעֲשָׁשִׁית בְּחַלּוֹנוֹ

הָיָה רוֹשֵׁם בְּמִלּוֹנוֹ תִּלֵּי תִלִּים

מִלִּים יָפוֹת, מִלִּים עָפוֹת,

מִתְגַּלְגְּלוֹת מִן הַלָּשׁוֹן.

אֱלִיעֶזֶר, מָתַי תִּשְׁכַּב לִישֹׁן… ?

הֵן קוֹמָתְךָ כִּמְעַט אַפַּיִם שָׁחָה,

וְהָעִבְרִית, אֲשֶׁר חִכְּתָה אַלְפַּיִם,

הִיא תַּמְתִּין לְךָ עַד בּוֹא הַשַּׁחַר.

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה

יְהוּדִי מְבַדֵּחַ:

מִלִּים מִלִּים, מִלִּים מִלִּים

הוּא בָּדָה מִמּוחוֹ הַקּוֹדֵחַ.

אִם נָמָה הָעִבְרִית אַלְפַּיִם, נוּ אָז מָה…

הָבָה נְעִירֶנָּה וְנַמְצִיא אֶת הַיָּזְמָה,

אֶת הַמַּגְהֵץ, אֶת הַפְּצָצָה, אֶת הָרִהוּט.

בִּקְצֵה נוֹצָה בִּכְתָב רָהוּט

כָּתַב כְּרוּבִית, כָּתַב גְּלִידָה,

כָּתַב אֶת כֹּל, אֶת כָּל מִלּוֹן בֶּן-יְהוּדָה.

וְעוֹד הוֹסִיף מִלִּים לִבְרֹא

וְנוֹצָתוֹ הַמְּהִירָה לֹא נָחָה.

וְהַשָּׂפָה גָּדְלָה

וְלֹא הִכִּירָה אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ,

אֶת מַרְאֵה דְּמוּתָהּ בְּבוֹא הַשַּׁחַר.

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה

יְהוּדִי מְבַדֵּחַ:

מִלִּים מִלִּים, מִלִּים מִלִּים

הוּא בָּדָה מִמּוחוֹ הַקּוֹדֵחַ.

וּבֵן נוֹלַד לוֹ וְכָזֹאת הָאִישׁ אָמַר:

זֶה הַבְּכוֹר אֶקְרָא לוֹ בֶּן-יְהוּדָה אִיתָמָר,

שֶׁמִּיַּנְקוּת וְעַד קְמִילָה, מִיּוֹם בּוֹאוֹ

בִּבְרִית-מִילָה וְעַד מוֹתוֹ

כְּרוּתָה לוֹ בְּרִית עִם הָעִבְרִית

וּמִלְחָמָה לוֹ אֶת הַלַּעַז לְהַכְרִית.

אִיתָמָר אָכֵן הָיָה לְגֶבֶר,

קוֹמַת תָּמָר וִיפִי צוּרָה וָסֵבֶר,

וְהַלָּשׁוֹן בְּפִיו הָיְתָה שְׂפַת עֵבֶר –

אִיתָמָר בֶּן-אָבִי

שֶׁאָבִיו הָיָה נָבִיא

גֶּבֶר כִּלְבָבִי.

אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה

יְהוּדִי מְבַדֵּחַ:

מִלִּים מִלִּים, מִלִּים מִלִּים

הוּא בָּדָה מִמּוחוֹ הַקּוֹדֵחַ.

לה לה לה לה לה לה

לה לה לה לה לה לה

לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה

להלן דוגמאות מעטות מייצגות  מתוך סרטונים רבים במרשתת על אליעזר בן יהודה

תכנית על אב"י

הידעת על אב"י

חדשות מהעבר- אליעזר בן יהודה

סרט עלילתי על אב"י

הרקע לכתיבת השיר

השיר נכתב על ידי ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האָלָמוֹ", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בסרט מתואר דייווי קרוקט, גיבור מלחמה אמריקאי שלכבודו בוצע שיר בסרט. בעקבות הצפייה בסרט תהה לונדון מדוע לאמריקאים יש שירים על גיבוריהם ההיסטוריים ואילו בעברית לא קיימים שירים על גיבורי התחייה הציונית. לונדון, שגדל בבית בו ניתן כבוד רב לשפה העברית, חשב שיש להקדיש שירים בעברית למחיי השפה העברית. אליעזר בן-יהודה נחשב בעייני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר שנותר בינתיים במגירה.

הרקע להפיכת השיר לפזמון

בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה למסירת שיר, מתכנית רדיו. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. הוקלט על ידי זמרת מצליחה בשם חוה אלברשטיין וזכה להשמעות רבות ברדיו וצעד במצעדי הפזמונים.

מתי כספי נהג לבצע את השיר בהופעותיו והקליט אותו בקולו לאלבומו "צד א' צד ב'" כמה שנים מאוחר יותר. השיר הוא מהראשונים שהלחין כספי ואשר זכו להצלחה רבה.

כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע:

"זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר… כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִישמע מפיו".

תוכן השיר

השיר עוסק בפועלו של אליעזר בן-יהודה, אחת הדמויות המפורסמות בתחיית הלשון העברית. נזכרות בו כמה מילים מהרבות שהמציא, כגון: "יוזמה", "פצצה", "כרובית" ו"גלידה". בבית האחרון של השיר נזכר בנו, איתמר, והבטחתו של אביו שיגדל על ברכי השפה העברית. בשיר מוגדר בן יהודה כ"יהודי מבדח" שבדה מלים ממוחו הקודח. לימים סיפר לונדון כי התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ליהודי מבדח, על אף שלדבריו יש בכך שגיאה, שכן בן-יהודה תואר כאדם חמור סבר ולא כאדם מבדח.